הפרדוקס של 2026: האם הארגון שלכם רץ מהר יותר לכיוון הלא נכון?
כ-45% מהמנהלים מעידים כי הכאב הגדול ביותר הוא היעדר ידע ניהולי איך להוביל את השינוי
ארגונים כבר לא שואלים "האם לאמץ AI", אלא "איך מטמיעים את השינוי". שנת 2025 מסתיימת, ולפחות במה שנוגע ל-AI התמונה מתחילה להתבהר: ככל שהטכנולוגיה הופכת לחכמה יותר, הולך ומתגלה הפער: ארגונים משקיעים הון בכלים ("מנועים"), אך שוכחים או לא יודעים איך לעדכן את "מערכת ההפעלה" הארגונית המורכבת מאנשים, תהליכים ותרבות כך שתכיל בצורה אפקטיבית את הטמעת הכלים.
אנו ב-KAMY מתמחים בהטמעת שינויים לטובת שיפור הערך ללקוחות (FLOW) ובניית תרבות נדרשת תומכת (GROWTH).
קולות מהשטח: כשהטכנולוגיה רצה מהר יותר מהמחשבה והתהליכים המתודים
במהלך השנה ליווינו ארגונים ונחשפנו למקרים המציפים חלק מהפערים האסטרטגיים:
"הזהות השקופה"
בשיחה עם מנהלת פיתוח בארגון שאימץ טכנולוגית כתיבת קוד חדשה (Amazon Q Developer), היא שיתפה בסיטואציה חדשנית: "ה-AI כותב להם את הקוד, ואני זו שעושה לו Code Review". המשמעות היא שהמפתח הפך לשקוף. מצב חדש בו המכונה מייצרת והמנהלת מאשרת, קוטע את מעגל הלמידה והחניכה, שמוביל לייתור האדם, לחששות גדולים ולתסכול עמוק.
"החור השחור של הידע"
ראינו צוותים בהם ג'וניורים סיפקו תוצרים במהירות של סניורים בעזרת AI. הג'וניורים מפעילים את המכונה אך לא בהכרח מבינים את הלוגיקה. בהתמודדות עם בעיה מורכבת שה-AI לא מכיר, הארגון עשוי לגלות שאין לו בסיס ידע אנושי להישען עליו.
"מלכודת ה-Velocity"
צוות פיתוח השיג שיפור של 40% במהירות (Velocity), אך מסתבר שישנן משימות רבות שהן "זבל טכנולוגי" – פיצ'רים ללא ערך אמיתי ללקוח. ה-AI האיץ את הייצור ואיתו את ייצור הבזבוזים (Waste). הצוות אומנם רץ יותר מהר, אך לאו דווקא בכיוון הנכון.
מה קורה בארגונים? ממצאי סקר מדד המוכנות הארגונית ל-AI
לאחרונה (דצמבר 2025) ערכנו סקר "מדד המוכנות הארגונית ל-AI" ממנו עלו הממצאים הבאים:
• פער התהליכים: כ-73% מהעונים לסקר העידו: "אנחנו מנסים 'להלביש' את ה-AI על התהליכים הקיימים"
• בלבול תרבותי: כ-59% מהעובדים מדווחים על בלבול וחוסר הבנה לגבי שילוב הכלים בעבודה השוטפת
• היעדר ניהול השינוי: כ-45% מהמנהלים מעידים כי הכאב הגדול ביותר הוא "העדר ידע ניהולי – באיך להוביל את השינוי"
מכאן ניתן להבחין שהטמעת השינוי הכנסת AI לארגון נתקל במעכבים חבויים שגורמים בין השאר לבלבול, חששות ותסכול. ארגונים / מנהלים מוותרים על עיצוב והתאמת התהליכים למצב החדש, הם אינם מנהלים את השינוי אם זה מחוסר ידיעה איך או מחוסר מודעות לצורך.
למה AI שונה מכל מה שהכרנו? מטכנולוגיה תומכת לישות משנה סדרים
חלקנו נוטים לחשוב שהטמעת AI זה עוד "פרויקט IT" שאנו רגילים לעשות, אך למעשה מדובר באירוע שונה בתכלית. בעוד שמערכות מסורתיות (ERP/CRM) נועדו למחשב תהליך קיים, ה-AI משנה את מהות העבודה, לעיתים משנה או מייתר תהליכים, מחליף עובדים ומערער את זהות העובד.
להלן חמישה הבדלים קריטיים שדורשים את מעורבות מובילי השינוי בניהול השינוי:
1. משבר הזהות המקצועית: מ"יוצר" ל"מבקר"
במערכות מסורתיות, אנו רגילים שהכלים מסייעים לעובד לבצע משימה בצורה מהירה יותר. בשילוב ה-AI הכלי מבצע מהר יותר את העבודה ובנוסף יש לו מסוגלות לבצע את החשיבה עצמה. כפי שראינו בשטח, כשמפתח הופך מכותב קוד ל"צופה" המבצע בקרה בלבד, זהו איום ישיר על תפיסת התפקיד והזהות המקצועית.
2. פרדוקס הזרימה: מכפיל כוח לבזבוז (Waste)
מערכות IT רגילות הן דטרמיניסטיות (קלט ידוע מוביל לפלט צפוי). AI הוא הסתברותי, הוא אינו "יודע", הוא "משער" על בסיס סבירות. לכן, בשלב זה תוצרי AI מחייב בקרה אנושית למניעת הטיות או "הזיות". כשהמהירות האדירה של ה-AI פוגשת תהליך עבודה לא מותאם, ה-AI מאיץ גם את הבזבוז. טעיות יקרו מהר יותר ובקנה מידה גדול יותר, מה שייצר "פקקי תנועה" בשלבים שונים.
3. ה-Mindset הניהולי: המנהל כ"ארכיטקט של ערך"
ניהול משימות ברמת מיקרו הופך לבלתי אפשרי וחסר ערך בעולם שבו ה-AI מייצר תוצרים במהירות שיא. המנהל נדרש לעבור מניהול אנשים ומשימות לניהול זרימת ערך ללקוח. עליו לנהל את זרימת הרעיונות והערך, לוודא שהעומס הקוגניטיבי על הצוות מנוהל נכון, ושכל תוצר מקדם את התכלית העסקית ולא מייצר "רעש" טכנולוגי מיותר.
4. אורגניזם לומד לעומת תוכנה סטטית
מערכת IT רגילה היא התקן ושכח בעוד ש-AI היא ישות לומדת שמשתנה ומתפתחת ללא הרף. זה מחייב תרבות של למידה מתמדת ושיפור מתמיד אינטנסיבי כדי לא להישאר עם כלים לא רלוונטיים תוך חודשים ספורים.
5. תשתית האמון: דרישה ל"ביטחון פסיכולוגי"
בניגוד לכל טכנולוגיה קודמת ה-AI מעורר חשש קיומי מהחלפת האדם. ללא טיפול עמוק באמון, העובדים עלולים לבצע "חבלה שקטה" בתהליך כדי להגן על מעמדם. נדרשת בניית סביבה בטוחה לשינוי, שבה הטכנולוגיה נתפסת ככלי להעצמה ולא כאיום.
שלושת רבדי השינוי של KAMY להטמעת AI בארגון
אנו מסייעים לארגונים לצלוח בצורה טובה ואפקטיבית את הטמעת ה-AI בארגון ע"י התייחסות הוליסטית רחבה ומעמיקה לשינוי ולניהול השינוי בשלושה רבדים למימוש הפילוסופיה שלנו:
1. הרובד התהליכי: עיצוב מחדש של שרשרת הערך
אנו משתמשים במיפוי Value Stream Mapping (VSM) כדי לראות את ה"עבודה הבלתי נראית". ה-VSM מאפשר לראות איפה שילוב AI ישפר את הזרימה ואיפה הוא יצור צווארי בקבוק, יאיץ בזבוזים ויאט את הזרימה:
• ה-VSM חושף אם ה-AI מקצר את זמן העבודה מקומית אך משאיר את המשימה "תקועה" בהמתנה לשלב אחר (אפיון, אישור וכו)
• זיהוי צוואר הבקבוק האמיתי. שילוב AI בנקודה שאינה האילוץ (למשל, האצת הפיתוח כשהבעיה היא באפיון) רק יגדיל את התורים והלחץ הארגוני
• ה-VSM עוזר לוודא ששלבי הבדיקה והאישור מסוגלים לעמוד בקצב היצירה של ה-AI ובכך מונע חסימות מערכתיות
2. הרובד הקוגניטיבי: המנהל כ"מעצב מערכות"
ה-Mindset של המנהל ב-2026 חייב להשתנות. עליו להפסיק לתפקד כ"שוטר" על הביצוע הטכני ולעבור לתפקיד של מנצח אסטרטגי. הוא מעצב את הארכיטקטורה הארגונית שמאפשרת ל-AI ולאנשים לעבוד בסנכרון, תוך מיקוד בערך העסקי ומניעת בזבוז מיותר.
3. הרובד התרבותי: בניית סביבה בטוחה לשינוי
הנושא החשוב ביותר הוא יצירת אמון. אנו רותמים את העובדים דרך מודל ניהול השינוי ADKAR (מודעות, רצון, ידע, יכולת, חיזוק) כדי להראות שה-AI הוא כלי להעצמה אישית – שחרור ממשימות סיזיפיות לטובת חשיבה יצירתית – ולא איום על קיומם.
למה ניהול שינוי הוא הכרח עסקי בהטמעת AI?
הנהלות המפקפקות בצורך בניהול השינוי צריכות להבין את העלויות של "לא לנהל שינוי":
• עיכוב בהטמעת השינוי – התנגדויות, סקפטיות והיעדר גישה חיובית כלפי השינוי אצל עובדי ומנהלי הארגון יגרמו להשקעת משאבים רבים ותמורה מועטה אם בכלל
• ייצור בזבוז מואץ: אוטומציה של תהליך שבור (Waste) רק מאיצה את קצב הטעויות פי כמה וכמה
• קריסת הדרג הניהולי: ללא עדכון שגרות הניהול, המנהלים יהפכו לצוואר הבקבוק האנושי שינסה "לאשר" את המבול הטכנולוגי
• אובדן הון אנושי: אדישות וחוסר מחוברות של עובדים שחשים שערכם ירד ותחושת חוסר משמעות יובילו לנטישה או לירידה באיכות היצירתית
בשורה התחתונה: אל תתנו ל-AI לנהל אתכם
הטמעת AI אינה עוד אירוע טכנולוגי, אלא טרנספורמציה ארגונית הדורשת יד מכוונת. אנו ב-KAMY מביאים כלים פרקטיים וראייה אנושית כדי לוודא שאתם לא רק מאמצים טכנולוגיה, אלא בונים ארגון שמסוגל לצמוח איתה לאורך זמן.
ב-2026, הארגונים שיצמחו יהיו אלו שישכילו לחבר בין הכלים החכמים ביותר לתהליכים הזורמים ביותר והתרבות האנושית החזקה ביותר. אלו שיהפכו את הבלבול לצמיחה (Growth) ואת הכאוס לזרימה (Flow).
שתהיה שנה של צמיחה, זרימה ומצוינות!
שי, סמדר וצוות KAMY – Growth & Flow.
